בית בכפר מנדא

הבית בכפר מנדא מתועד בשלוש־עשרה תמונות שעוברות בין החלל הציבורי, המטבח, החדרים, אזורי הרחצה והחצר. מסגרות האלומיניום הכהות חוזרות על רקע קירות בהירים, חיפוי אבן ונגרות בגוונים שונים, ומעניקות לפתחים שפה משותפת בלי להפוך אותם לזהים. בפרויקט שולבו דגמי קליל 7300, קליל 4300 וקליל 1700, כפי שנמסר; התמונות אינן משמשות לזיהוי דגם מסוים בכל אחד מן הפתחים.

בחללי האירוח נראים פתחים רחבים שממסגרים את המעבר אל החוץ, בעוד שבחדרים מופיעים חלונות קומפקטיים יותר. המעבר בין קני המידה מורגש גם בתוך הבית: פתח גדול נעשה חלק מן הקיר ומהריהוט שסביבו, ואילו חלון קטן נדרש להשתלב בנישה, בחיפוי או במערך האחסון המקומי. הקריאה המשותפת של כל האזורים מבהירה מדוע חבילת אלומיניום לבית אינה אוסף של פריטים מבודדים.

עבור קבלן או מתקין, התיעוד מספק נקודות מבט רחבות וקרובות על אותם יחסים. אפשר לבחון את גובהי המסגרות, את המשכיות הגוון ואת המפגש עם רצפה, אבן, טיח ונגרות, מבלי לייחס לצילום נתוני איטום, בידוד או מנגנון שלא נמסרו. בכל אזור נדרשת התאמה מקומית, אך החלטות על קווים, כיווני פתיחה וסדר ההתקנה צריכות להישאר מתואמות ברמת הבית כולו.

חלק מן החללים כבר מרוהטים, ובאחרים נראים כיסויי הגנה וסימנים של עבודות גמר. לכן הגלריה מציגה פרויקט מתקדם לצד רגעים מן הדרך, ולא מנסה לייצר מראית עין אחידה שאינה קיימת בתיעוד. זו נקודת החוזק שלה: ניתן לראות כיצד המערכות נקראות בתוך שימוש ממשי וגם כיצד הן פוגשות את האתר לפני הסרת כל ההגנות. הבית בכפר מנדא מציג עבודה רחבה שבה תיאום בין בעלי המלאכה חשוב לא פחות מבחירת השפה הכהה.