בית בקיבוץ גזית

הפרויקט השני בקיבוץ גזית מתמקד בפתחים שחורים בעלי חלוקות בלגיות, ומתועד בשבע תמונות במהלך עבודות הגמר. החלוקות מחלקות את הזיגוג ליחידות קטנות יותר ומעניקות לכל פתח קצב גרפי מובהק. בחללים הבהירים הקווים הכהים מקבלים נוכחות חזקה, ולכן היחס בין המסגרות, החלוקות והגבולות שסביבן נעשה חלק מרכזי מן האדריכלות הנראית בתיעוד.

בפרויקט שולבו קליל 4300 בלגי וקליל 7300, כפי שנמסר, ללא שיוך של כל דגם לפתח מצולם. הגלריה מציגה חלונות רחבים ומפתח אל החוץ, ובהם משתנים מספר השדות והיחס בין קווים אנכיים לאופקיים. במקום לחזור על אותה חלוקה בכל מקום, המערכות נשארות קרובות בשפה אך מתאימות את הפרופורציות למפתח שבו הן נמצאות.

זהו תהליך עבודה ולא תיעוד לאחר מסירה. על הרצפות והקירות נראים סימנים של בנייה מתקדמת, וחלק מן המפגשים סביב המסגרות עדיין גלויים. עבור מתקין, חלוקה בלגית מוסיפה שכבת בקרה חזותית: כל קו הופך לנקודת השוואה מול הקו הבא, וכל חוסר יישור עשוי להיקרא לאורך הפתח. לכן נדרשת בדיקה מקרוב וגם נסיגה למבט על החדר כולו.

הערך המקצועי של שבע הזוויות הוא ביכולת להשוות בין יחידות בלי לטשטש את מצב האתר. הן מאפשרות לבחון את קצב החלוקות, את גובה הקווים ואת המפגש של המסגרת השחורה עם הקירות הבהירים. הפרויקט נשאר מובחן משני הפרויקטים האחרים בגזית בזכות השפה הבלגית ורשימת המערכות שלו. לפני השלמה נדרש לאשר באתר את הפתיחה, היישור והגמר סביב כל יחידה בהתאם למצב בפועל.